מהי יוגה בשבילי

שלום, אני סילבינה סמרנו.

קודם כל, יוגה בשבילי היא עצם הנוכחות כאן. הבחירה ללמוד, להמשיך לחקור ולהשתפר כבת אדם. היוגה מתגלה עבורי כדרך, Journey, לתוך החיים.

השאלה מהי יוגה פתחה עבורי דלת לבדוק ולחקור מה המשמעות של היוגה עבורי. ועל כך אני מודה.

המסע אל עולם היוגה

אני מורה לחינוך גופני מעל 30 שנה. שיעורי ספורט, משחקי כדור וריקודים היו עבורי תמיד המקצוע המועדף בבית הספר. הרגשתי שדרך הגוף אני מביאה את עצמי לידי ביטוי באופן הכי טבעי והכי נוח. אהבתי פעילות פיזית כי כך התחברתי לגוף נפש.

כשלמדתי במכון וינגייט, יוגה עדיין לא הייתה חלק מתוכנית הלימודים. היא נראתה לי אז כמו מיתוס, פעילות גימנסטית של מתיחות עם ישיבה ממושכת ומשעממת.

לא ידעתי שיוגה תהפוך בסופו של דבר לדרך חיים עבורי, ותלמד אותי לראות את העולם ואת עצמי בזווית חדשה שעוד לא הכרתי.

בשנות ה-30 לחיי, בעקבות פציעה במפשעה ולאחר שניסיתי טיפולים הוליסטיים רבים, מישהי המליצה לי לנסות יוגה במרכז ליד הבית. לא עבר זמן רב עד שהבנתי כמה טעיתי אז, וכמה היוגה תשנה את כיוון חיי.

חמלה, חקירה ובחירה

בזכות היוגה למדתי על Ahimsa, איך להתייחס לעצמי בחמלה ובאהבה. לא רק שהתחלתי לרפא את המכאובים הפיזיים, אלא גם לחקור פנימה לתוך נפש פצועה שלא הייתה קשובה הרבה זמן.

המסע שהתחיל בתרגול Asana בלבד מצא מהר תשובות בבדיקה אל תוך הנפש וההכרה, Svadhyaya.

בעזרת הכלים והמפה שהיוגה מציגה אני ממשיכה לחקור. זה לא משהו שנגמר. זה מסע יום יומי.

המודעות המתבוננת היא היכולת המדהימה שמאפשרת לי לזהות, להתבונן באופן מודע ואז לבחור. בכל הזדמנות יש לי את החופש לבחור בפעולה הראויה והמיטיבה.

הדימויים שמחזיקים אותי

היוגה בשבילי מדמה לגלגל הצלה. כשאני טובעת בים של רגשות, הגלגל תמיד זמין. עליי להושיט את היד, להחזיק בו, ובעזרתו לשחות אל החוף המובטח.

דימוי נוסף הוא הכרכרה של פטנג׳לי. אני העצמי מחזיקה במושכות ומובילה בשליטה את הסוסים הפראיים, החושים והרגשות שמציפים את ההכרה. במקום שהם ינהלו אותי, אני הרואה, הבוחנת, מחליטה בפעולה המיטיבה.

עוד דימוי של היוגה הוא עוגן. עוגן שמחזיר אותי הביתה לעצמי, למרכז, למקום הבטוח והנעים, לעוצמת הלב.

יוגה בשבילי היא התרגול היומיומי, Tapas ו-Abhyasa, מתוך מאמץ ומשמעת. תרגול שמאפשר לי לחזק את שריר תשומת הלב, לחזור שוב ושוב לעצמי ולמצוא בתוכי את הכוחות להמשיך ללא ויתור.

התרגול מחוץ למזרן

יוגה בשבילי היא לקום בבוקר ולהודות על החיים. לתרגל Pranayama, Asana ומדיטציה גם כשההכרה לא רוצה. להניח לטלפון ולא להתפתות לפתוח אותו. לבחור בעצמי.

כי למדתי שאני שווה את הזמן של עצמי. זה זמן איכות שבו אני פוגשת ומקשיבה, וזו ההוכחה הפנימית שאני חשובה.

ואז מגיעה תובנה: היוגה אינה רק בשבילי. יש מהות גבוהה יותר. השאיפה היא תרגול של Bhakti Yoga, שירות לזולת בלי ציפייה לקבל משהו בחזרה. אני מתרגלת כדי להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמי, כדי שאוכל להופיע בשביל האחר. וזה לא אגו, זו Dharma.

יוגה מלמדת אותי לעמוד מול תסכולים וכעסים בלי לאבד את האיזון הפנימי. היא מלמדת אותי להכיר את הדפוסים ולווסת אותם, תוך שמירה על הגבולות שלי.

להיות נוכחת ברגע היחיד שיש

אני אוהבת משפט של Eckhart Tolle: אנשים חיים את רגע ההווה כאילו הוא מכשול שצריך לעבור או לסיים.

הרגע הנוכחי הוא הרגע היחיד שיש לנו, אבל אנחנו בכל זאת ממהרים לסיים אותו כדי לעבור לדבר הבא. כמו הרבה מטלות בחיים, רוצים לסיים מהר כדי להיות ברגע שאחר כך.

הבחירה היא להיות בנוכחות מלאה, בריכוז מדיטטיבי ובהספגות עם הרגע, גם בפעולות היומיומיות, ולגלות את הקסם. המתנה, present.

יוגה בשבילי היא ההבנה העמוקה שהרואה הוא זה שמבחין בטרנספורמציה. Purusha או Atman, בעל טבע נצחי שאינו משתנה, לעומת המיינד והגוף שהם Prakriti, זמניים, חולפים ומשתנים.

ולסיום, הבן שלי ואני דיברנו על חוסר איזון ביקום, רעב, כסף וכוחניות. ואז הוא שאל אותי: אמא, אם היית יכולה לשנות משהו בעולם, מה היית עושה? התשובה הייתה מאוד פשוטה: יוגה.